דברים שבקושי נעז לתרגם Things for translation too vile

כשהייתי בתיכון ולמדתי צרפתית, חבר שלי עמית וייסברגר נתן לי עותק של Alcools, ספרו של גיום אפולינר. כמה שירים מהספר הזה שהצלחתי אז להבין, ושקראתי בלי סוף, מלווים אותי מאז, וזה אחד מהם. תרגמתי לעברית ולאנגלית.

השיר נכתב בזמן שאפולינר שהה בעיר Unkel בעמק הריין בגרמניה. הוא מופיע כחלק מקובץ שירי הריין (Rhénanes) ב-Alccols, ומתייחס לשירים של היינה. השורה האחרונה בשיר היא מיזוג בין שני פסוקים מתהילים שאפולינר העתיק לא נכון מאוסף של פולקלור בולגרי.

תודה לאלן אסטרו על הדיון בשיר, ובעיקר לכרמית חרש על העזרה בתרגום לעברית. 

When I was in high school and learning French, my friend Amit Weissberger gave me a copy of Apollinaire's Alcools. Some of the poems I had managed to understand back then, and which I had read over and over, have stayed with me since, and this is one of them. I've translated it to Hebrew and to English. 

This poem was written when Apollinaire was staying in Unkel, in the German Rheinland. It is part of the Rhénanes, the Rhein poems in Alcools, and includes allusions to Heine. The last line is a mixture of two verses from Psalms which Apollinaire copied wrong from a collection of Bulgarian folklore. 

Thanks to Alan Astro for discussion of the poem, and especially to Carmit Harash for help with the Hebrew translation. 

בית הכנסת / גיוֹם אפולִינר

אוטומַר שׁוֹלם ואברהם לֵווֵרַן

בְּבֹקֶר שַׁבָּת לראשם כובעים ירוקים 

הולכים לבית הכנסת לאורך הריין

ושִפּוּלֵי הגבעות שם כרמים מסמיקים

הם רבים וצועקים דברים שבקושי נעז לתרגם

ממזר בן-הנידה או שיכנסו באביך שדים

הריין הזקן מרים את פָּנָיו הזורמות ומֵסב בחיוך מבטו מהם 

אוטומר שולם ואברהם לוורן כועסים

בגלל שאסור לעשן בשבת

בעוד הנוצרים חולפים ובפיהם סיגר מוּצָת 

ובגלל שאוטומר ואברהם שניהם אוהבים את 

לאה שעֵיניה כָּשֵׂה ובִּטנה כְּבָר קצת מתקדמת

למרות זאת בקרוב בבית הכנסת, בזה אחר זה

הם יִשְּקוּ לתורה מְניפים כובעם היפה 

בין עֳנפיו של חג הסֻכּות

אוטומר יחייך אל אברהם תוך זמירות

הם ישירו בלי קצב וקולם הֶחָמוּר של גברים

יעורר הֶמְיַת לִוְיָתן מן הריין כקול סתיו ממעמקים

ובבית הכנסת המלא כובעים יְנַענעו לולבים 

Hanoten nekamoth bagoim tholahoth baleoumim

The Synagogue / Guillaume Apollinaire

Ottomar Scholem and Abraham Loeweren

Sabbath morning with green hats on their head

Walk to the Synagogue alongside the Rhine

and the foothills where vineyards are blushing red

They argue and shout things for translation too vile

Bastard conceived in the menses or may the devil enter your dad

Old Rhine lifts his flowing head and then turns it away to smile

Ottomar Scholem and Abraham Loeweren are mad

Because on the Sabbath smoking is banned

Whereas the Christians pass by with burning cigars in their hand

And because Ottomar and Abraham both have an urge

For sheep-eyed Lia whose belly is starting to surge

But soon in the synagogue, one after the next

They'll kiss the Torah raising their handsome hat

It is Tabernacles, and among the limbs

Ottomar will smile at Abraham as he sings

They will descant out of tempo and the grave voices of men

Set Leviathan moaning deep in the Rhine like an autumnal hymn.

And in the synagogue full of hats they wave lulavim

"Hanoten nekamoth bagoim tholaoth baleoumim"

La Synagogue / Guillaume Apollinaire

Ottomar Scholem et Abraham Loeweren
Coiffés de feutres verts le matin du sabbat
Vont à la synagogue en longeant le Rhin
Et les coteaux où les vignes rougissent là-bas

Ils se disputent et crient des choses qu’on ose à peine traduire
Bâtard conçu pendant les règles ou Que le diable entre dans ton père
Le vieux Rhin soulève sa face ruisselante et se détourne pour sourire
Ottomar Scholem et Abraham Loeweren sont en colère

Parce que pendant le sabbat on ne doit pas fumer
Tandis que les chrétiens passent avec des cigares allumés
Et parce qu’Ottomar et Abraham aiment tous deux
Lia aux yeux de brebis et dont le ventre avance un peu

Pourtant tout à l’heure dans la synagogue l’un après l’autre
Ils baiseront la thora en soulevant leur beau chapeau
Parmi les feuillards de la fête des cabanes
Ottomar en chantant sourira à Abraham

Ils déchanteront sans mesure et les voix graves des hommes
Feront gémir un Léviathan au fond du Rhin comme une voix d’automne
Et dans la synagogue pleine de chapeaux on agitera les loulabim
Hanoten ne Kamoth bagoim tholahoth baleoumim