יום חמישי, 29 במאי 2014

Goldberg Variations

In celebration of the great Lea Goldberg's birthday today, here are two translations, one by me, of a poem she wrote when she was young about the woman who gave birth to her.

Frederico Zandomeneghi, Mother and Daughter (1879)

To a picture of mother / Lea Goldberg (My translation) 

How your picture is calm — you are different:
Somewhat proud and embarrassed in being — my mother. 
Looking on with a tear, with a smile not insistent, 
Not one querying “who?” do you utter. 

Never wondered, nor vexed, when I came to your door
Day in and day out and demanded: "provide!"
Everything to me in your own arms you bore
Because I was me, and no reason beside. 

And today you remember more than I do
My childhood’s sorrow, and your heart did divine:
When the daughter, now grown, comes by to see you
She will bring the despair of her grief in its prime. 

Yes. Shattered I’ll come and not ask how you fare,
I won't cry in your lap, won't whisper: my mother!
You will know:
My deserter was dearer to me than you were, 
Still no querying “who?” will you utter. 


To mother's picture / Lea Goldberg (tr. Zvi Jagendorf, from the wonderful anthology The Defiant Muse)

Your picture is so peaceful, a different you, 
proud and a bit bewildered, you're my mother. 
Joining me with a tear, giving in with a smile, 
never asking who. 

You weren't astonished or angry
when I came each day saying: Give!
You brought me everything with your own hands
just because It was me. 

More than I, you remember today
the pain of my childhood, You worked it out:
how your daughter, older now, comes to you 
bringing her grown despair and sadness. 

Yes this is me, broken, and I'll not ask how you are, 
won't cry on your breast, won't whisper mother.
You'll know it: 
He's gone who was dearer to me than you, 
You won't ask who. 

לתמונת אמא / לאה גולדברג

תמוּנָתֵךְ כֹּה שְׁלֵוָה – אַתְּ אַחֶרֶת:
קְצָת גֵּאָה וּנְבוֹכָה עַל שֶׁאַתְּ - אִמִּי.
מְלַוָּה בְּדִמְעָה וּבְחִיוּך מְוַתֶּרֶת
וּמֵעוֹלָם אֵינֵךְ שׁוֹאֶלֶת: "מִי?"

לֹא תָּמַהְתְּ, לֹא רָגַזְתְּ, עֵת בָּאתִי אֵלַיִךְ
מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ וְאָמַרְתִי "תְּנִי!"
אֶת הַכֹּל הֵבֵאת לִי בְּמוֹ יָדַיִךְ
רַק מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי – אֲנִי.

וְיוֹתֵר מִמֶנִי אַתְּ הַיוֹם זוֹכֶרֶת
אֶת יְגוֹן-יַלְדוּתִי, וְנַפְשֵךְ כְּבָר פָּתְרָה:
עֵת תָּבוֹא אֵלַיִךְ הַבַּת הַבּוֹגֶרֶת,
הִיא תָּבִיא אֶת יֵאוּש תּוּגָתָה שֶׁבָּגְרָה.

כֵּן. אָבוֹא רְצוּצָה וְלֹא אֶשְׁאַל לִשְׁלוֹמֵךְ.
לֹא אֶבְכֶּה בְּחֵיקֵךְ, לֹא אֶלְחַשׁ: "אִמִּי!"
אַתְּ תֵּדְעִי:
זֶה שֶׁעֲזָבַנִי הָיָה לִי יָקָר מִמֵּךְ
וְלֹא תִשְׁאָלִינִי: "מִי?"

יום רביעי, 7 במאי 2014

העוג והלהג

שיר של וואלאס סטיבנס מתוך ״הרמוניום״, ספרו הראשון, שהתפרסם ב-1923. השיר בנוי על מערכת של סימליות צלילית (sound symbolism) --הענק קשור לעיצורים גרוניים ותנועות אחוריות. הילדות לעיצורים שפתיים, תנועות לא אחוריות, והצליל /l/, שמסמל את הלשון עצמה.  על שני סוגים של סימבוליזם צלילי ותפקידם בשיר הזה ובשירה של סטיבנס בכלל אפשר לקרוא במאמר מעניין של חוקרת הספרות מארי בורוף.  

כאן אפשר לקנות עותק חתום של המהדורה הראשונה של ״הרמוניום״. 

From Wallace Stevens' first volume of poetry, Harmonium (a signed first edition of which here). This poem is built on a system of sound symbolism, wherein the girls are associated with labial consonants and front vowels, and the giant with "gutturals" (velars and, in Hebrew, uvulars and pharyngeals). More on two kinds of sound symbolism and their role in this and other Stevens poems in this interesting article by Marie Borroff. 

James Hua-Zen Kao -- Undone (2009)


המזימה נגד הענק / ואלאס סטיבנס

ילדה ראשונה

כשהעוֹג המלהג הזה יגיע,
משחיז את הקרדום,
אני ארוץ לפניו,
מפיצה בּשמִים אצילים
של גרניום ופרחים שאיש לא הריח.
זה יקפיא אותו.

ילדה שניה

אני ארוץ לפניו,
מקשיתה בדים זרוּיי צבעים 
קטנים כביצי דג.
החוטים
יביכו אותו.

ילדה שלישית

!Oh, la … le pauvre
אני ארוץ לפניו,
בהתנשפות משונה.
הוא ישתופף לשמוע.
אני אלחש
שִׂפתִיים של פלא בעולם גרוני. 
זה יפרק אותו.


The Plot Against The Giant / Wallace Stevens

First Girl

When this yokel comes maundering, 
Whetting his hacker, 
I shall run before him, 
Diffusing the civilest odors 
From geraniums and un-smelled flowers. 
It will check him. 

Second Girl

I shall run before him, 
Arching cloths besprinkled with colors
As small as fish-eggs. 
The threads
Will abash him. 

Third Girl

Oh la ... le pauvre!
I shall run before him, 
With a curious puffing. 
He will bend his ear then. 
I shall whisper
Heavenly labials in a world of gutturals. 
It will undo him.