יום שלישי, 24 בדצמבר 2013

קוצר רוח מוחזק תחת משקולת

שיר שלישי של פול מלדון. שם השיר באנגלית, Thrush, הוא הומופוני – משמעותו האחת היא פטריה, במובן הרפואי, ומשמעות שניה היא ציפור השיר הנקראת בעברית קכלי. תודה רבה לראסל בושר, שהכיר לי את פול מלדון, על הדיון בשיר, ועל העזרה בתרגום.  

השיר הולחן ע"י המלחין האמריקאי Daron Hagen. לינק לביצוע של המלחין עם זמר הבריטון פוֹל קרָיידר מצורף למטה.

Louise Bourgeois: Janus Fleuri (1968)
Third poem by Paul Muldoon. The pun in the title is lost in (my) translation. Many thanks to Russell Bucher, who introduced me to Paul Muldoon's poetry, for discussing this poem  with me, and for his help with the translation. 

The poem has been set to music by Daron Hagen. A performance by the composer with baritone Paul Kreider is linked below. 

Thrush / Paul Muldoon

I guessed the letter
    Must be yours, I recognized
The cuttle ink,
    The serif on
The P. I read the postmark and the date,
    Impatience held
By a paperweight.
    I took your letter at eleven
To the garden
    With my tea.
And suddenly the yellow gum secreted
The damson bush
    Had grown a shell.
I let those scentless pages fall
    And took it
In my feckless hand. I turned it over
    On its back
To watch your mouth
    Withdraw. Making a lean white fist
Out of my freckled hand.

קכלי / פול מלדון

‏    וודאי ממך תיארתי לי
לפי הדיו,
    לפי צורת
ה-ּפּ'. קראתי את החותמות,
    קוצר רוחי מוחזק
תחת משקולת ניירות.
    יצאתי לגינה בעשר
עם מכתבך
    וספל תה.
ולפתע הפרשת שרף צהוב
שיח השזיף
    צימחה קונכית.
שמטתי דפים בלי ריח 
    ואחזתי בה
ביד רופסת. הפכתיה
    על גבה
לצפות בפיך
    נסוג. קופץ בידי המנומשת 
אגרוף לבן ודל.

יום שלישי, 10 בדצמבר 2013


I am interrupting the sequence of Muldoon translations to post my translation of a poem by the poet Shira Stav, for her birthday. This poem is from Slow Tongue, her first collection of poems which appeared last year.

It's just one of those days, Shira. Happy birthday.

Authority / Shira Stav

Sometimes I struggle to shift into first

when the light changes to green
like back then when puberty
didn't arrive until the end of ninth grade
(and who knows, that might yet save me from cancer)
and meanwhile the horns all around to high heaven
and sweat gathers in the folds
and the smell of failure fills the car
warm vapor covers the windshield
a herd of giraffes stampedes down the road,
raising clouds of dust, causing a commotion,
when I curse goddammit
recall how I was weeping, frightened
behind the closed bathroom door,
I swear to God I no longer believed it would come,
and how I became like any other,
a seeded child. And I arrest
my breath and labor to exert authority
over the finger stumps, to concentrate,
and push and shift into first,
and drive,
with the river of cars, under the sun.

מרוּת שירה סתו

לִפְעָמִים קָשֶׁה לִי לְהַכְנִיס לְרִאשׁוֹן
כְּשֶׁהָרַמְזוֹר מִתְחַלֵּף לְיָרֹק
כְּמוֹ פַּעַם כְּשֶׁהַבַּגְרוּת הַמִּינִית
הִתְעַכְּבָה עַד סוֹף כִּתָּה ט'
(וּמִי יוֹדֵעַ אוּלַי זֶה עוֹד יַצִּיל אוֹתִי מִסַּרְטָן)

וּבֵינְתַיִם כָּל הַצּוֹפָרִים מִסָּבִיב עַד לֵב שָׁמַיִם
וּפַלְגֵי הַזֵּעָה נִקְוִים בַּקְּפָלִים
וְורֵיחַ כִּשָּׁלוֹן מְמַלֵּא אֶת הָרֶכֶב
אֵדִים חַמִּים מְכַסִּים אֶת הַשִּׁמְשָׁה
עֵדֶר גִ'ירָפוֹת שׁוֹעֵט עַל הַכְּבִישׁ,

מַעֲלֶה עַנְנֵי אָבָקמְחוֹלֵל מְהוּמָה
כְּשֶׁאֲנִי מְקַלֶּלֶת כּוּסְסְאֶמֶק 
נִזְכֶּרֶת אֵיך יִלַּלְתִי מְבֹהֶלֶת
מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת הַסְּגוּרָה שֶׁל הַשֵּׁרוּתִים,

בֶּאלֹהִים שֶׁכְּבָר לֹא הֶאֱמַנְתִּי שֶׁזֶּה יַגִּיעַ,
וְאֵיך נַעֲשֵׂיתִי כְּכָל הָאָדָם,
יַלְדָּה זְרוּעָהוַאֲנִי כּוֹלֵאת
אֶת הַנְּשִׁימָה וּמִתְאַמֶּצֶת לְהַטִּיל מָרוּת
עַל גִּדְמֵי אֶצְבְּעוֹתַילְהִתְרַכֵּז,

וְדוֹחֶפֶת וּמַכְנִיסָה לְרִאשׁוֹן,
עִם נְהַר הַמְּכוֹנִיּוֹתתַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ.

יום חמישי, 5 בדצמבר 2013

פעמיים קיפוד

הקיפוד הוא דמות חוזרת בשירה של מלדון, ומופיע על העטיפה של New Weather.  

הקיפוד הוא פואטי גם במובן רחב יותר. דרידה משתמש בדמות הקיפוד כדי לדבר על השירה והשירי בכלל  (במאמרו "che cos la poesia", בתרגומי החופשי: "איזה מן דבר זה שירה?"). איני יודע אם דרידה הכיר את השיר של מלדון, אבל מעניין שגם הוא מדבר על הקיפוד, ועל השירי, כקשור בגילוי סוד. 

על היחס בין קיפודים, שירה, וסוד אצל מלדון ואצל דרידה -- אולי פעם, בהזדמנות. בנתיים הנה השיר של מלדון, בו הקיפוד מומשל לישו.

התרגום מוקדש לחברי, האומן והמשורר ליאור ווטרמן, שפעם ראה קיפוד לכוד בקופסת יוגורט, וזכר את האל תחת כתר הקוצים.

The hedgehog is a recurring character in Muldoon's poetry, and features on the cover of "New Weather". 

The Hedgehog is also more broadly poetic. Derrida uses the image of the hedgehog in discussing the poetic in general (in his "che cos'è la poesia"). I don't know whether Derrida knew Muldoon's poem, but it's interesting that he too connects the hedgehog, and the poetic, to "imparting a secret". 

More about the role of hedgehogs, poetry and secrets in Muldoon and Derrida -- maybe some other time. In the meantime, here is Muldoon's poem, in which the hedgehog is an image of Christ. 

This translation is dedicated to my friend, the artist and poet Lior Waterman, who once saw a hedgehog trapped in a yogurt cup, and remembered the god underneath the crown of thorns. 

קיפוד /  פול מלדון

החילזון נע כמו
רחפת, מורם בידי  
מצע גומי של עצמו. 
חולק סודו

עם הקיפוד. הקיפוד אינו
חולק סודו עם אף אחד. 
אנו אומרים: קיפוד, צא
מעצמך ואנו נאהבך. 

אין לנו כוונות זדון, אנו רוצים
רק לשמוע מה
יש לך לומר, אנו רוצים 
את תשובותיך לשאלות שלנו. 

הקיפוד אינו מסגיר דבר, 
שומר את עצמו לעצמו. 
אנו תוהים מה יש לקיפוד
להסתיר, למה יחשוד כל כך. 

שוכחים את האל
תחת כתר הקוצים הזה, 
שוכחים ששוב אף פעם לא
יבטח עוד אל בעולם.

Hedgehog / Paul Muldoon

The snail moves like a
Hovercraft, held up by a
Rubber cushion of itself,
Sharing its secret

With the hedgehog. The hedgehog
Shares its secret with no one.
We say, Hedgehog, come out
Of yourself and we will love you.

We mean no harm. We want
Only to listen to what
You have to say. We want
Your answers to our questions.

The hedgehog gives nothing
Away, keeping itself to itself.
We wonder what a hedgehog
Has to hide, why it so distrusts.

We forget the god
under this crown of thorns.
We forget that never again
will a god trust in the world.

יום ראשון, 1 בדצמבר 2013

פול מלדון

תירגום ראשון מתוך חמישה של שירים מוקדמים של המשורר האירי פול מלדון. מלבד שמונה שירים שתרגם דן דאור ז"ל בספרו "משתה לאדם בודד", לא ידוע לי על שירים שלו שתורגמו לעברית.

בתרגומים נסיתי לשמור במידת האפשר על מבנה החריזה.

כל השירים שאביא כאן לקוחים מספרו הראשון, "New Weather", שיצא ב-1973. 


First translation out of five of early poems by the Irish poet Paul Muldoon. Except for eight later poems translated by the late Dan Da'or in his book "A feast for one", I do not know of any Hebrew translations of Muldoon. 

I have tried to preserve his rhyming schemes as much as possible. 

All the poems I post here are from his first published book, "New Weather", which came out in 1973. 

רוח ועץ / פול מלדון

באופן שבו רוב הרוח
מתרחשת בקרב עצים,

רוב העולם מרוכז כך
סביב עצמנו.

תכופות כשהרוח  צוברת
ביחד וביחד צמרות,

אחת מהן אוספת
ומחזיקה אחרת בידיה.

ענפיהן המתחככים
ביחד וביחד בתזזית,

זו איננה אש אמיתית.
הן שוברות זו את זו.

תכופות אני חושב להיות
כעץ בודד, חסר כיוון,

שכן ידי שלי לא יכולה, גם לא תרצה
לשבור את האחרת. אך בגרמי הרצוצים 

אני מורה אקלים חדש.

Wind and Tree / Paul Muldoon

In the way that the most of the wind
Happens where there are trees,

Most of the world is centered
About ourselves.

Often where the wind has gathered
The trees together and together,

One tree will take
Another in her arms and hold.

Their branches that are grinding
Madly together and together,

It is no real fire.
They are breaking each other.

Often I think I should be like
The single tree, going nowhere,

Since my own arm could not and would not
Break the other. Yet by my broken bones

    I tell new weather.