The first poem in Lea Goldberg's Hebrew debut, Smoke Rings, which came out in 1935, the year she arrived in mandatory Palestine.
גַּבּוֹת מְחוֹגִים מוּרָמוֹת וּתְמֵהוֹת
שֶׁקֶט זֶה הָרוֹבֵץ כְּחָתוּל לְרַגְלַי,
בָּא אֵלַי בְּטָעוּת וַיִּישָׁן,
וְצִלּוֹ מְחַיֵּךְ לִי מֵאַרְבַּעַת כְּתָלַי
מִמְּעוּף טַבְּעוֹת הֶעָשָׁן.
 |
| Donald Sultan, Smoke rings June 6, 2001 (2001) |
Smoke rings / Lea Goldberg
Shadows of rings of smoke on the wall
Fly towards curtains of grace.
The clock looks at me not recognizing at all
My very much quieted face.
Clock-hand eyebrows, raised and perplexed
Ask: "Is it you? is it you?
With blunted teeth, did you not expect
On the sorrow of morrow to chew?"
This peace at my feet like a cat in a sprawl
Came to me by mistake and slept tight,
And its shadow is smiling at me from my wall
From the height of those smoke rings in flight.
טַבְּעוֹת עָשָׁן / לאה גולדברג
צֵל טַבְּעוֹת-הֶעָשָׁן עַל הַקִּיר
עָף אֶל עֶדְנַת וִילָאוֹת.
עָף אֶל עֶדְנַת וִילָאוֹת.
הַשָּׁעוֹן מִסְתַּכֵּל בִּי וְאֵינֶנּוּ מַכִּיר
אֶת פָּנַי שֶׁשָּׁקְטוּ מְאֹד.
גַּבּוֹת מְחוֹגִים מוּרָמוֹת וּתְמֵהוֹת
שׁוֹאֲלוֹת: "הַאַתְּ הִיא? הַאַתְּ?
הַאִם לֹא רָצִית בְּשִׁנַּיִם קֵהוֹת
לְכַרְסֵם יְגוֹן-מָחֳרָת?"
שֶׁקֶט זֶה הָרוֹבֵץ כְּחָתוּל לְרַגְלַי,
בָּא אֵלַי בְּטָעוּת וַיִּישָׁן,
וְצִלּוֹ מְחַיֵּךְ לִי מֵאַרְבַּעַת כְּתָלַי
מִמְּעוּף טַבְּעוֹת הֶעָשָׁן.
