/ɗʊːɱ-ɬʌɱ/

It's still early / Avot Yeshurun

At night there's a few things that I don't
get along with. Among them
that I went to sleep early. And until
the morning light I went early.

I was thinking to cross the city. This rain
we await here in frozen
silence, rises from bottom up slowly
and suddenly. Off the back it pours, and breaks.

It's still early, it's still prefixeptember. The tree
is still green. The turtledove still comes in the evening
from the street clad in secret fire scarlet.
And when she comes to the tree she lifts her skirt.

                                    Maybe
the dove will follow me.
Two eggs in her belly.
Her achievements this summer.

The erection of her tail from branch to branch.
The mystical entry. The secret evanishment.
Hot orchard. Wall of leaves.
Motherland. You can lean with your back.

Soon there will be fall. And the tree
ruffled of leaves. Turtledoves migrate
and nought. Still the fall not
from one day to the next. Yet the Melia azedarach remembers.

***

עוד מוקדם / אבות ישורון

בלילה יש כמה דברים שאינני
יכול להסתדר אתם. ביניהם
שהלכתי לישון מוקדם. ועד
אור הבוקר הלכתי מוקדם.

חשבתי לעבור את העיר. הגשם
הזה שמצפים לו בארץ בדממה
קפואה, קם מלמטה למעלה לאט
ופתאום. מהגב נשפך, ונשבר.

עוד מוקדם, עוד תחילית ספטמבר. העץ
עוד ירוק. יונת הבר עוד באה בערב
מהרחוב מלובשת אדמדם אש חשאית.
ובבואה אל העץ מרימה את החצאית.

                                    אולי
תלך היונה אחרי.
שתי ביצים בביטנה.
אלה הישגיה הקיץ.

זקפת זנבה מענף לענף.
הכניסה המיסטית, הנעלמות בחשאי.
בוסתן חם. קיר עלים.
מולדת. אפשר להשען עם הגב.

עוד מעט יהיה שלכת. והעץ
פרוע מעלים. יוני בר נודדות
וָאֵין. עוד השלכת לא
מהיום למחר. אך האזדרכת זוכרת.